לא, זה לא קרה בדיווח על על גראד בבית ספר בב"ש או בגן ילדים באשדוד, ואפילו לא על קטיושה בבית אבות בנהריה. אירועים זניחים כאלה לא מצדיקים רגשות מנסיכתנו. אבל זה בהחלט קרה ובשפע בכל פעם שהוזכר הסבל של תושבי עזה.
כמו בריטואל קבוע אימצה לה יונית לוי את כל טקסי האבל ושאט נפש כאשר נושא זה עלה. בכל פעם כולל הטקס אוסף של מחוות קטנות, מבטים, חצאי משפטים, וכמובן נשיפת האויר המפורסמת בסוף.עצמו לרגע עיניים - דמיינו את יונית לוי במבט מצטדק/נוזף/מיוסר.
יש לכם את זה ? יופי - עכשיו אפשר לעבור לדיווח.
"ונעבור לעזה" (תחילת מבט מיוסר מאשים) "שם התושבים ממשיכים לסבול" (מבט מיוסר מתגבר) "עד כדי חשש לאסון הומינטרי" (מתחלף למבט מאשים) "דאגה כבדה באו"מ ממצב התושבים" (קול מאט, נוקב)." בתוך כך תמונות קשות היום" (שאיפת אויר, הנמכת סנטר) "של משפחה שנפגעה מפעולת צה"ל" (סיום כתבת הוידאו, אמירת "כן" תוך כדי נשיפת אויר, מבט מיוסר ומוכיח).
בשבע עיניים ממליץ לכל קוראיו: במילה אחת - הצביעו בשלט.
ויונית - התפנתה משרה למגישה בכירה באלג'זירה - את תראי יופי עם רעלה.
רשומות
http://www.danishmuhammedcartoons.com
השבמחקזה המשטר בו חיים תושבי עזה תחת שלטון החמאס (כמו שבאפגניסטן חיו תחת שלטון הטאליבן)
לא ממש מפריע לי הצדקניות לכאורה של יונית כמו המחשבה שלה שהיא יכולה לעשות את ההצגות האלה עם הנשיפות וקימוטי המצח ושזה יעבוד עלינו לאורך זמן.
השבמחקמזכירה לי את ג'ים קארי (להבדיל אלף הבדלות או איך שאומרים) שחושב שכבר שנים תקוע עם ארסנל מוגבל של כמה עיוותי פרצוף.
יונית לוי יא שמולאנית זונה, אינשאלה ייפול לך גראד לתוך הסלון, נראה אותך בוכה אז...
השבמחקאוריש - אהבתי את ה"צדקנות" שדיברת עליה
השבמחקזו בדיוק המילה שחיפשתי בראש כשכתבתי
ח"ח
כמה טוב שיש יפי נפש כאלו בעולם.
השבמחקלכי לגור שבועיים בעוטף עזה, יונית, נראה על מי תבכי אז.
בעיקרון, שתבכה כמה שהיא רוצה על מי שהיא רוצה, אבל אם אני הולכת לראות אותה בטלוויזיה כל ערב, לפחות שתהיה בצד שלנו, או אפילו בשום צד.
בכל זאת, זה ערוץ ישראלי - לא אל ג'זירה.
בכל אופן, אני לפחות, אתחיל לצפות בערוץ 10.
בדיוק אתמול, לפני שעוד קראתי את המאמר הזה, שוחחתי על כך עם אבא שלי.
השבמחקגם אני שמתי לב עוד מזמן לכל סימני שפת הגוף (הלא מוסתרים בקפידה) שלה. היא "יפת נפש" מכוערת.
מכוערת בנפש.
היא מכולם אמורה להכיר את ההיסטוריה של עם ישראל עם החמאס והפלסתינאים היטב, ועם זאת, לאהוב את האוייב יותר מאת האח?!
גם אני עוברת לערוץ 10, ואני מאוד מקווה
השבמחקשצופים רבים יעשו כן ודבר יוביל דבר והרייטינג ירד משמעותית, ואולי יפי הנפש יבינו שהם חיים במדינה של יהודים ושאליהם מופנות החדשות. ויהודים שנרצחים ומאויימים ע"י ערבים כבר כלכך הרבה זמן, לא יסבלו יהודיה יפת נפש שמזדהה עם האויב בעת כלכך קשה.
שכן, אפילו ברק השמאלני הבין שבטחון תושבי ישראל לא יבוא על חשבון בטחון תושבי עזה.
אחלה בלוג!
השבמחקלך על זה!!
נרשמתי לעידכונים ואני כבר מחכה...
עוד הוכחה לתקשורת שמאלנית....
השבמחקלא ייתכן שבמדינת ישראל תשדר,בעת מלחמה
קריינית שמביעה את דעותיה הקיצוניות
ועוד מרחמת על הפלסטינים בשעה שבביתה שלה
כאן בישראל נפגעים ונהרגים בשביל ולהחזיר את החיים בשקט ובשלווה לתושבי הדרום
?מה עם ילדי הדרום שאין להם חיים נורמלים
ילדים שאינם משחקים בחצר עם החברים שלהם כמו ילדים שחיים חיים נורמליים
כמו שהיא עצמה עשתה כשהיתה קטנה
ילדים שלא יכולים להסתובב בחצר ביתם
בלי לפחד שאוטוטו תהיה אזעקה והם יצטרכו לשבת בממד
ילדים שמפחדים ללכת למקלחת או לשירותים שלא תתפוס אותם אזעקה
טילים שנוחתים בגני ילדים
הלווווו פגיעה באזרחים
החאמס לא נלחם בצבא
הוא נלחם מול אזרחים תמימים
אולי כדאי שהיא תרד על העם
ותראה מה קורה סביבה
אתם כולכם דוחים אותי. סבלם של תושבי אשקלון ושדרות לא מקזז את סבלם של מי שבתיהם הוחרבו ושכבר שנים רבות לא יכולים לקיים חיים נורמליים בגלל מדיניות ה-"סגר" (מצור לכל דבר ועניין) שכופה ישראל (ושרק משרתת את האינטרסים של החמאס, אגב). ועם כל הכבוד לילדים באשקלון שמפחדים להשתין, הילדים בעזה שמחפשים את ההורים שלהם בין ההריסות (או אלו ששוכבים קטועי גפיים בבתי החולים של עזה, שכבר מזמן איבדו את היכולת להתמודד עם המצב) מסכנים יותר, ומותר, אנושי, נכון להביע כלפיהם חמלה. ואגב, החמאס אולי לא נלחם בצבא, אבל גם צה"ל לא. מה קרה לאנושיות שלכם? "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים"...
השבמחקחמלה כן, תמיכה מוסרית - בשום פנים. הקו בין השניים דק אך חד וברור.
השבמחקמי שנוהג (או נהג) לצפות ביונית לוי מגישה את החדשות - מגיע לו מה שהוא מקבל...
השבמחקאני לא מסוגל להבין מזוכיזם אבל יש כאלה שנהנים להגעיל את עצמם.
לפני 53 שנים... הגדול מכולם כאילו כתב את זה היום... אקטואלי להחריד...
השבמחקנתן אלתרמן, הטור השביעי, תשט"ו (1955)
נְשַעֵר כִּי תּוֹתָח עַרְבִי אֶחָד,
תּוֹתָח קָט, בֶּן-בְּלִי-עֵרֶךְ, יוֹרֶה נִים-לא-נִים
יְרִיָּה רַק אַחַת, לְשָבוּעַ בִּלְבַד,
אֶל שֶטַח מַעַרְכוֹת הָעִתּוֹנִים.
נְשַעֵר כִּי עוֹרְכֵי-עִתּוֹנִים לִישִיבָה
מִזְדַּמְּנִים בְּמִקְרֶה, וּבְשוּבָם לְעֵת-עֶרֶב
אִיש רֵעוֹ שוֹאֵל: אֵיךְ אֶצְלְכֶם בַּסְּבִיבָה?
וּמֵשִיב הַנִּשְאָל: הַטְרָדוֹת קַלּוֹת-עֶרֶך…
הַטְרָדוֹת שֶל שִגְרָה. הַסְּבִיבָה דּוֹמֵמָה.
רַק מִפַּעַם לְפַעַם, בְּאֶמְצַע הַמְּלֶאכֶת,
יוֹרֵד אֵיזֶה פָּגָז עָלוּב שֶל מַרְגֵּמָה
בְּשֶטַח מַזְכִּירוּת-הַמַּעֲרֶכֶת.
חוּץ מִזֶּה כִּמְעַט אֶפֶס. מָטוֹס מַנְמִיךְ-טוּס,
וְעִם-שַחַר צְלִיפוֹת אֲחָדוֹת אֶל הַדְּפוּס.
וְאוֹמֵר הַשֵּנִי: סְבִיבָתֵנוּ גַם לָהּ
אֵין עִילָּה לִתְלוּנוֹת. רַק אַחַת לִשְבוּעַיִים
יוֹרָה אֵלֵינוּ מִין בָּזוּקָה אֻומְלָלָה
הַיְשַר בַּחַלּוֹנוֹת וּבַדְּלָתַייִם.
לִפְעָמִים אֵיזֶה הוֹביצֶר בָּנוּ הוֹלֵם.
אַךְ אֵינֶנּוּ עוֹשִׂים מִזֶּה עֵסֶק שָלֵם.
וְאוֹמֵר הַשְּלִישִי: כֵּן, אַחִים, יִהְיֶה רַע
אִם נַגִּיב הֲגָבוֹת עַל מִקְרִים שֶכָּאֵלֶּה.
תְּמוֹל אֶצְלֵנוּ כִּמְעַט נֶהֶרְסָה הַתִּקְרָה -
אֲבָל מֵילָא.
כַּךְ דִּבְּרוּ הָעוֹרְכִים, וְלִבִּי (שֶנִּימַת
אַקְטִיבִיזְם-מֻובְהָק לא נִימַת יְסוֹדוֹ הִיא)
סָח לִי חֶרֶש: רְאֵה כִּי שֻוכְנַעְתִּי כִּמְעַט
מִן הַיַּחַס הַזֶּה הַסְּטוֹאִי.
וְרַק רַחַש סָפֵק בִּי שָאַל, אִם אָמְנָם
לֹא הָיָה מִתְעַרְעֵר מְעַט קַו הַשִּכְנוּעַ
לוּ שָכְנוּ בֶּאֱמֶת עִתּוֹנֵינוּ אֵי-שָם
וְהָיוּ מְקַבְּלִים "רַק" פָּגָז לְשָבוּעַ…
רַק פָּגָז לְשָבוּעַ – לֹא כֵן? – עִם צְלִיפוֹת
אֲחָדוֹת בְּכָל-יוֹם אֶל חֲדַר הַיְשִיבוֹת…
יִתָּכֵן כִּי הָיוּ הֵם דּוֹרְשִים אָז בְּקוֹל
לְסַלֵּק וִיהִי-מָה כָּל עֶמְדָה שֶל טִיוּוּחַ…
יִתָּכֵן וְהָיוּ דּוֹרְשִים זאת בְּלִי כָל
הִסְתַּיְּיגוּת… מִי יוֹדֵעַ אֶת דֶּרֶךְ הָרוּחַ…
הָעִיקָּר לִפְעָמִים (זאת הִרְגַּשְנוּ מִכְּבָר)
אֵינוֹ כֵּן-אַקְטִיבִיזְם אוֹ לֹא-אַקְטִיבִיזְם…
הָעִיקָּר הוּא שֶקְּצָת בְּרִחוֹק מִן הַסְּפָר
קַל לָדוּן בַּדְּבָרִים מֵעֶמְדָה שֶל כְּתִיבִיזְם…
זֶה מַשְפִּיעַ.. מַשְפִּיעַ אוּלַי עַל שָורְשָן
שֶל דֵּעוֹת. טוֹב דִּיוּן שֶצָּלוּל וּמַקִּיף הוּא,
אַךְ נִקְבַּעַת אוּלַי הַשְקָפַת הַפַּרְשָן
גַּם לְפִי הַמָּקוֹם שֶמִּמֶּנּוּ מַשְקִיף הוּא.
אסור ,פשוט אסור לצפות בערוצים אחרים מלבד ערוץ 1
השבמחקשהוא הרע במיעוטו- רק הורדת הרייטנג תלמד אותם
שלהתעשר על חשבוננו,זה מחייב גם להיות נאמן,,,,,,,,,
קטע מעולה נילי!!
השבמחקאין על אלתרמן
קרובי משפחה ??
הבת הקטנה שלי שאלה אותי תוך כדי צפיה בחדשות: "אמא, היא ערביה?"
השבמחקהאמת מהעיניים של ילד אומרת הכל!
שלום לכם,
השבמחקכותב כאן גרמני קשיש שזוכר דברים... כאחד שלחם במלחמת העולם השנייה בצבא של זה שכונה ה"מנהיג" (וממש לא היה סחבק), אני רוצה לברך את המנהיגות ואת העם בישראל: יישר כוח! יש לחסל את החמאס, ולפתור אחת ולתמיד את השאלה הפלשתינית! אני מקווה, שאתם תוכלו ללכת עד הסוף ולא תעצרו באמצע הדרך כמונו. עיקרון משמעותי מאוד בקרב: לא לגלות רגש וחמלה כלפי האוייב. גם אצלנו היו בוגדים רכרוכיים ויפי נפש, כמו יונית הזו ואפילו גרועים ממנה, שהביעו רחמים, הזדהות עם היהודים, וחלקם אפילו ניסו לסייע להם!! כמובן שהוקענו אותם מתוכנו וטיפלנו בהם כמו שצריך (לא ארחיב כאן עם פרטים. לאחר שקראתי את הבלוג, אני בטוח שאתם אנשים שמבינים עניין). חבל שאלה שלא הצלחנו לתפוס זכו אחרי המלחמה לעדנה, וחלקם קיבלו אפילו פרסים, החארות הסמולנים האלה. נדמה לי שקראו לזה "חסידות אומות העולם" או משהו דומה?
בקיצר, המשיכו במלאכה הטובה!
נ.ב: כל הכבוד לוורמאכט! (אל תבינו אותי לא נכון: בגרמנית "וור" זה הגנה, ומאכט זה "כח." כלומר: "צבא הגנה").
נ.ב: גם אני עובר לערוץ אחד!
שלום לגרמני הקשיש!!
השבמחקכותב יהודי קשיש, גם אני זוכר את התקופה ההיא שלפני מלחמת העולם. איך ירינו על הגרמנים בשטוטגרט ובפרנקפורט, איך חטפנו להם חיילים בהמבורג, ואיך פוצצנו עם מתאבדים בתי קפה, אוטובוסים ומרכולים בברלין.
הרי האמנו שגרמניה לא שייכת להם ובכח הטרור נכניע אותםץ ואז פיתחנו רקטות והתחלנו לירות על בתי ספר וגני ילדים בכל ערי גרמניה.
מתגעגע....
לנאצי הקשיש
השבמחקכמה שנאה עצמית צריך כדי להפוך את היהודים לנאצים ואת החמאס לקורבנות היהודים ??
שלום ליהודי שכתב לי! תראה, אני כבר בא בשנים וקשה לי לקלוט הומור דק, אבל נדמה לי שהבנתי אותך. אתה כותב בציניות, נכון? אתה לא באמת חושב שהיהודים עשו משהו לגרמנים? אתה מאמין שבניגוד לפלשתינים הם היו חפים מפשע? כן, אני יודע, יש הרבה ישראלים שאומרים שהיהודים לא עשו כלום, לא שיגרו טילים, היו אזרחים נאמנים, וכל השייסה הזה. אבל ממך ציפיתי ליותר. אני מאוכזב לגלות שאפילו יהודים חכמים כמוך מתפתים להאמין לבלופים של התשקורת. מה זאת אומרת לא היו בגרמניה יהודים ששיגרו טילים?! מה זה קסמים בכלל לעומת מה שהיהודים עשו? יש להבהיר: לא מדובר ביהודים טובים ופטריוטיים כמוך שאותם אפשר רק להעריך. אצלנו זה היה מצב שונה לגמרי. יהודים היו אז מנהיגי כל ארגוני הטרור שפעלו בגרמניה ובעולם. שמעת על רוזה לוקסמבורג? על בלה קון? על טרוצקי? אפילו לנין מתברר מאז היה יהודי, ואנחנו לא ידענו! בראשות היהודים הרעים האלה, פרצה מהפכה שכמעט הפכה את גרמניה לבולשביקית!! איזה מדינה ריבונית יכולה לאפשר דבר כזה בלי להגיב ולהגן על עצמה?
השבמחקנכון מאוד, לא כל היהודים היו שותפים לכך. היו גם פה ושם יהודים טובים. אבל מה אפשר לעשות, איך אתה כמי שעומד בראש מדינה ריבונית(!!) אני רוצה להזכיר, יכול לקחת סיכון? בנוסף לכך, היהודים הטרוריסטים הסתתרו בקרב האוכלוסייה התמימה וניצלו אותה כחומת מגן.לכן לא היתה ברירה אלא לטפל בהם. בכלל, העיקרון שלנו היה: גרמני אחד מת או אפילו בסכנה? אלף, אפילו מיליון יהודים ישלמו! כך יווצר מאזן הרתעה! אני מסכים: זה לא נעים, איש לא אוהב לראות תמונות של גוויות וכאלה, והתשקורת ניצלה תמונות קשות כדי לסלף את התמונה ולהסית נגדנו את העולם. אבל עולם שמולם! כמו שאמר ישראלי אחד: אום שמום! בדיוק: קודם כל ישראל, קודם כל גרמניה!
אני מקווה שזה מסלק כמה אי הבנות ויאפשר את המשך הדו שיח ושתוף הפעולה הפורה ביננו לניצחון על הגזעים הפרימיטיביים.
יום טוב ובהצלחה לעופרת היצוקה! להפוך את עזה למגרש חנייה!
אתה חוצפן קטן, לקרוא לעצמך "שבע עיניים" ולהציג עמדה חד סיטרית של ימני נוזף תקשורת.
השבמחקיש הרבה דברים שאפשר לבקר את התקשורת עליהם, (וטוב שיעשו כך) והרבה דברים שצריך להתפקח מהם, אבל אצלך מוצג רק צד אחד מפרספקטיבה מאוד צרה.
אני מציע לך לשנות את שם הבלוג ל"עין אחת עצומה", או "הגיגים מגיגית ימנית", הנה לך משהו קליט.
ועכשיו ברצינות יותר - אם אתה רוצה לקחת את הבלוג הזה למקום יותר מכובד, תתעלה קצת מעל הדעות האישיות שלך, תוסיף כתבים שיציגו עמדות מנוגדות, כאשר המאחד בינכם זה איך תקשורת אמיתית צריכה להיות.
שיהיה בהצלחה.
נראה אותך מפרסם את התגובה הזאת...
למגיב האנונימי האחרון:
השבמחקהנה זה מפורסם...
(אגב - אם תקרא את הבלוג כולו תראה שיש בו גם דעות שתאהב כנראה יותר)
ועכשיו אני זורק לך את הכפפה. אתה מוזמן להצטרף לכותבים ולפרסם כל כתבה מכל כיוון שאתה רוצה - כל עוד מה שכתוב שם אמת זה יתפרסם.
אז אם היית רציני - ולא סתם זורק תגובה - אני מחכה לך. האימייל שלי מפורסם למעלה.
יונית לוי איזו כלבה היא מתה על הערבים המנייקים האלה ועלינו שאנחנו כל 5 דקות מופגזים היא מרימה דגל של ניצחון וכיף לה
השבמחקצודק
השבמחקאז מה אם לא הייתי מגישה טובה! תפסיקו!
השבמחק