הנה זה מתחיל

שלום לך איש תקשורת ו/או סאטירה. איחוליי. לאחר שלוש שנים קשות אפשר לצאת מהנפטלין, להשחיז מחדש את סכיני השנינות, להעצים את הביקורת והגיחוך, ובעיקר להפסיק להתנצל בפני מקורבים על פגיעות מינוריות באנשי השבט.

"שק החבטות" נתניהו והמחנה הלאומי חזרו - ויחד איתם צלילי הרון של מקלדות הכותבים.

מכל עבר אנחנו שומעים את המנטרה הסודית - "ממשלה ימנית קיצונית" ובהעדר פייגלין זוכה מיכאל בן ארי להיות פניו היחידים של המחנה הלאומי - על 64 הח"כים משמאל לו כבר נשמע הרבה פחות.

הברומטר של מדורת השבט היה ונשאר ארץ נהדרת - והיא כצפוי לא איכזבה. במערכון נדוש קיבלנו את משפחת המתנחלים מחברון שמקללת, מחרפת, ופוגעת בערבים ובחיילים.

אחרי הדיאטה הארוכה ארץ נהדרת היא רק הסנונית המבשרת את מבול השנאה והכפשות. בשבע עיניים מכין את קוראיו לשלוש שנות מקהלה מתוזמרת של עוזי ודובונים, איומים במלחמות, ודאגה פתאומית לתחלואי המדינה.

אז מי אמר שממשלת ימין זה דבר רע ?? לאנשי הסאטירה והתקשורת היא בהחלט מחזירה את החיוך והרעל לפנים. בתיאבון.

נוהל שכן

יעל דן וגיל ריבה "עושים צהריים" בגלי צה"ל ביום הבחירות. אם לרגע חשבתם שביום כ"כ טעון תיפסק התעמולה ה(לא) סמויה לקדימה - מוטב שתחשבו שנית.


בפינה אחת רואיינו השכנים של שלושת המתמודדים. השכן של ציפי ליבני התגלה ב"מקרה" כמי שפעיל בקמפיין שלה והרעיף עליה ארוכות שבחים וסיסמאות שרק בסיומן טרחו המראיינים להזכיר את המנטרה של "אבל בלי תעמולה". והשכן של נתניהו ? סטודנטית חסרת מודעות פוליטית שכלל לא מכירה אותו.


בפינה הבאה הכרנו את החברים של המתמודדים. החברה של ציפי ליבני נשלפה ממסע שכנוע אנשים בקניון רמת אביב, ואת הברק בעיניה אפשר היה לשמוע ממרחק קילומטרים. לאחר אין ספור השבחים על ליבני, (ציפי - הסומק עלינו), באו הציטוטים מדף המסרים של קדימה - ובסיומן גם המנטרה של יעל דן "אבל בלי תעמולה..".


והחבר של נתניהו ? הסופר אייל מגד שפעם היה בימין וחזר שמאלה. נתניהו כמעט ולא עלה בדיון - סיפורים מרגשים ותעמולה לליכוד בוודאי לא היו - מה שכן היה זה התקפה בלתי פוסקת של גיל ריבה על אייל מגד "הסופר של ימין" - שבסוף גם ציין כי הוא בכלל מצביע למימד.


ומה עם ברק? ספין "רק ציפי תנצח את ביבי" של קדימה השפיע גם על הטיפול בו. גם השכן וגם החבר היו אנמים לגמרי - וכל ניסיון לשבח או תעמולה נקטע עוד במשפט הראשון. על הדרך גיל ריבה גם לימד אותנו כי "הוא לא מוצא שום צד רגשי או אישיותי בנתניהו".



אז למה בשבע עיניים מתעסק עם אירוע (לכאורה) קטן שעשרות כמוהו מתרחשים כל יום בכל אמצעי התקשורת ??
תולדות ההטיה התקשורתית אינן בנויות רק מאירועים מז'ורים ומאמירות ותעמולה בוטה של עיתונאים (כמו גזלן המסך עמנואל רוזן). הן בעיקר בנויות מאוסף של אירועים קטנים. כותרות מוטות שלא קשורות לתוכן, הבלטה והצנעה של אירועים, יחס למרואיינים, איכות ואופי התמונות המלוות, הבדל בזמני ואופי הסיקור - והרשימה עוד ארוכה.


אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - כשהאלוהים שלך הם אלוהי השקר ההטיה וההטעיה - כל פרט נהיה חשוב - בעיקר אצל מי שאין לו אלוהים.

תיקון טעות והתנצלות

הודעה מטעם "רשת":


בשל תקלה בתכניתו של ניסים משעל "משעל חם" מתאריך 28.1.2009 הושמטה בטעות שקופית החסות.


השקופית שהושמטה מצורפת למטה.


עם הצופים הסליחה


(-) רשת, ומערכת "משעל חם"

נעל צבאית כבדה בראש לעמנואל רוזן

אם בפוסט קודם המלצנו להשליך על עמנואל רוזן מגף כבד, לאור התכנית הערב בשבע עיניים ממליץ להמיר אותה בנעל צבאית כבדה.

במסגרת פינת הביקורת, "נעל בראש" בתכנית "משעל חם", ביקר רוזן את מג"ד 51 מגולני שנאום טרום כניסה לעזה השתמש בניסוי שניתן היה להבין ממנו כי התאבדות עדיפה על נעילה בשבי.

בשבע עיניים אמנם לא מכיר את מג"ד 51, אבל יכול לדמיין איך נראים חייו. עבודה קשה ובלתי פוסקת סביב השעון, גידול ילדים בשלט רחוק, מערכת יחסים שמצריכה אישה מאוד אוהבת ותומכת, וסיכון חיים תמידי.

מג"ד גולני, דקות לפני הכניסה, נושא מה שמכונה "נאום רעל" בגולני. הגדוד אסוף, כולם עם ציוד קרבי עליהם, שעת ערב קרה בשדות של עזה. ומשם - כניסה למלחמה - עם כל הסיכונים בכך - מלחמה שנועדה להגן על כולנו.

עמנואל רוזן מנתח לו בנחת את הנאום כאילו היה שיר של ביאליק שבו כל תו ומשקל מקבל משמעות נסתרה. אני לא סבור שהמג"ד באמת התכוון להורות על התאבדות, לפעמים, ובוודאי במהלך "נאומי רעל" דברים נאמרים בהקצנה כדי להדגיש את חשיבות אי הנפילה בשבי ולא כדי לעודד מילולית להתאבדות.

אם כבר היה רוצה עמנואל רוזן להיות רציני, היה דן ב"רוח המפקד" בצה"ל ובהנהגה הישראלית שמוטרדת מחטיפה כנשק אסטרטגי יותר ממות חייל - (זוהי מהותו של נוהל חניבעל) ובעיקר בנסיבות שהביאו את החברה הישראלית לכך. אחת מהם היא למשל עסקאות חילופי שבויים בתמורה אסטרונימית שלכאורה מגלות רגישות לחיי החיילים ולמעשה מובילות להלך רוח שמעדיף מוות של חיילים מנפילה בשבי.


עמנואל רוזן מלמד אותנו שהרבה יותר קל להשליך נעליים מהאולפן המחומם, מאשר להקריב ולסכן את חייך למען האחר בשטח - ובטח הרבה יותר קל להיות שטחי מלדון ברצינות בעניין מהותי.



נ.ב. בגזרת נתניהו אין חדש. גם הפעם - כמה מפתיע - הוא קיבל את הנעל מעמנואל.

ירידה במחירים או צלילה בנורמות ??

הכתבה הנצפית ביותר השבוע בדה-מרקר מפורסמת תחת הכותרת "ירידת מחירים של 25% בדרום ת"א". לפני שאתם פושטים על סלמה-אבולעפיה למסע קניות כמה הערות קטנות.


הסקר הנרחב מבוסס על.... עסקה אחת שבוצעה בפרוייקט אחד בדרום העיר.
חמור מכך, גם לגבי העיסקא הספציפית אין כל הוכחות ומדובר בטענה של מתווך שהוא בעל עניין בשיווק הפרוייקט. (כמה אתם מאמינים למתווכים אגב ??)

הכתבה כן מפליגה בתיאור הבניין, יתרונותיו ויתרונות האיזור מפי המתווך כמובן - ללא שום התייחסות של גיא גרימלד הכתב(?) לכמה עובדות פשוטות כגון שהאיזור היום הוא איזור מוסכים ותעשיה מוזנח.

אז גיא גרימלד אולי נכשל בקורס לשיטות מחקר אבל את הקורס ליחצנות ושיווק הוא סיים בהצטיינות יתירה. או כמו שאיש עדין ומנומס אחד שכולנו מכירים נוהג לאמר "מוציאים שם רע לחלטורה"


הערה: דה-מרקר הוסיפו בינתיים סימן שאלה לכותרת הכתבה - יוסי בובליל היה אומר על זה - "מוטב מאוחר מאשר תבואו מחר"

"ארץ נהדרת" או "בילאדי, בילאדי" ??

לצופי ערוץ 2 הודעת הרגעה. אם פתחתם את הטלביזיה ביום שלישי שעבר בערב אז הממיר בסדר - לא קלטתם את אלג'זירה בטעות - זו אכן הייתה ארץ נהדרת.

בתכנית מיוחדת לסיכום המלחמה הוצגו צה"ל ומפקדיו שוב ושוב כפושעי מלחמה. בתכנית עצמה חולקו פרסי "גביע הזרחן" (כי אנחנו הרי פושעים שמשתמשים בזה) כשהזוכה הוא גבי אשכנזי - שרק מחכה למשפט שלו בהאג (בית דין לפשעי מלחמה למי שפספס).

שוב ושוב הוצג צה"ל כרוצח ילדים נשים וזקנים - כל נושא ועניין אחר נעלם לחלוטין מעיני עורכי התכנית.

גם אבי בניהו (תא"ל, דובר צה"ל) זכה לשלוש מועמדויות - כל אחת על "פשע מלחמה" אחר.

וכמובן - שק החבטות הלאומי - לבנה שטרן - שההתפרצות המכוערת שלה שימשה כמנוף למסרי התכנית. לבנה מחרפת את רבין, ומנאצת את מרטין לותר קינג. כי הרי אנחנו (הישראלים) הצד הרע והמכוער (רוצחי ילדים כבר אמרנו?) והצד מולנו זה אנשי מופת.

ועם כל זה לא הספיק זכינו גם ללעג על אמני המלחמה שהעיזו - חס ושלום - לשיר שירים פטריוטים - כולל נזיפה מקיציס על כך שהם מועלים בתפקידם למחות נגד המלחמה. (האם מישהו מסוגל לדמיין את ארץ נהדרת נוזפת במירי אלוני, אחרי הסכמי אוסלו, על כך שהיא מעזה לשיר את שיר השלום??)

בגזרת הפוליטיקאים - אנשי ארץ נהדרת לא חשבו שראוי בתכנית סיכום למלחמה להביא את דמויותהן של ברק, אולמרט או ליבני - למנת הירידות זכה - כמה מפתיע - נתניהו... להכנס בנתניהו - שהיה לו חלק כ"כ קטן במלחמה שסיפקה הרבה זויות משעשעות על השלישיה ליבני-ברק-אולמרט ??? נו באמת !!

כמו מישהו שאך זה גמר דיאטה קשה ועכשיו הוא מתחרע על ערמת שוקלדים כך אנשי ארץ נהדרת אחרי דיאטת הפטריוטות שנכפתה עליהן שחררו בתכנית אחת את כל הרעלים.

יהיה מי שיאמר שזו תכנית סאטירה - ולא שידורי דובר צה"ל. נכון בהחלט. על קביעה זו שווה להתייחס בשתי נקודות:

1) במאבקנו מול הפלשיתנאים תעמולת "הרג אזרחים" הוא מהכלים המובילים שבידי הצד השני. לא לחינם חמאס פועל בתוך האוכלוסיה. השימוש בתעמולה זו הוא עתיק יומין - עוד בימי האינתיפאדה אנחנו זוכרים את עדת המקוננות סביב כל מצלמה - שיצרו את מציאות הארועים יותר מכל זורק אבנים. בעלילת הדם בג'נין שכללו הפלשתינאים את השיטה - והבינו גם כי זהו כלי אסטרטגי להפסקת הלחימה של צה"ל. באירוע כפר קנא במלחמת לבנון השניה ראינו מתים שנופלים מאלונקות והופכים לחיים וגופות שמוסעות הלוך חזור מהבית לאמבולנס כדי לייצר תדמית של מספר גבוה של אבדות.

במהלך המללחמה האחרונה רשת אלג'זירה - תומכת החמאס והחיזבאללה המובהקת שידרה 24 שעות של גופות כחלק מהמאמץ המלחמתי.

אז בהחלט ראוי ורצוי שגם אנחנו נדון בזה בארץ - אבלכשהופכים את הנושא לחזות הכל בתצורת הצגה של פשעי מלחמה אנחנו הופכים לשופר תעמולה בידי הגרועים שבאויבנו.

2) מידתיות. על הרבה נושאים ניתן היה לעשות סאטירה בתום המלחמה. הנה כמה שארץ נהדרת לא טרחה לעסוק בהם:
מזכ"ל אום שיורים מהמבנים שלו ומתלונן עלינו,
הניצול הציני של האזרחים בידי חמאס,
ברק-ליבני והמאבקים המטופשים ביניה תוך כדי המלחמה. אפשר אפילו כשלישיה עם אולמרט....
והרשימה עוד ארוכה. בארץ נהדרת בחרו להתמקד רק בכמה צה"ל ואנחנו פושעים ורוצחים.


ולסיום - תרומה קטנה לעורכי התכנית - קרירטורה שפורסמה בעיתון ירדני בזמן המלחמה - אם כבר סאטירה אז לכו עד הסוף.



ברק משקה את הבוחר הישראלי בדם תושבי עזה, פורסם בא-דוסתור, 30.12.08

סוף לליבני בשבוע סוף ?

דמותה המתחבאת של ציפי "אני אויר-אני טאפט" ליבני ב"שבוע סוף" הייתה הברקה סאטירית גדולה. כ"כ גדולה שרבים השוו את הנזק שהיא עושה לה לדן מרידור המתאדה בחרצופים.

אחרי כמה הופעות, גם הדמות, כמו ליבני עצמה נמוגה לה אל רצפת חדר העריכה. מאז זכינו להרבה נתניהו (די מוצלח), לא מעט ברק (ככה-ככה), ודום שתיקה ביחס לליבני.

מה כן היה לנו בזמן הזה? מלחמה בעזה - הפסקה לכאורה של קמפיין הבחירות - וציפי ליבני נתפסת על חם בחוג בית ("קפצתי על הדרך..") של קדימה בתל אביב. בין הנוכחים שחיכו לה כמה שעות היה גם - אופס... - אורי גוטליב, מנחה "שבוע סוף".

האם אנשי "שבוע סוף" נבהלו כ"כ מההצלחה של הדמות שהחליטו להקריב את הסאטירה על מזבח הפוליטיקה ?

אז גוטליב והחבר'ה - שימו בקלפי מה שאתם רוצים - אבל שימו לנו חזרה את ליבני.

סבבה?? סבבה!!


קישור לוידאו ביו-טיוב

מדבר סקר תרחק

באחד הפרקים המבריקים של "כן אדוני ראש הממשלה" מסביר סר המפרי אפלבי - הפקיד הבכיר - לברנרד - הפקיד הזוטר - כיצד עליו להשתמש בסקר כדי לקדם את התוצאה הרצויה לראש הממשלה בנושא חוק גיוס חובה בבריטניה. סר המפרי מדגים כיצד הוא יכול להשיג כל תוצאה:
(תרגום חופשי ומקוצץ..)
סר האמפרי: אתה יודע איך זה עובד, גברת צעירה ויפה מגיעה אליך, אתה כמובן מעוניין להרשים אותה, ובטח לא לצאת טיפש. ואז היא מתחילה לשאול כמה שאלות.
"האם אתה מודאג מכמות הצעירים המובטלים?"
ברנרד: כן
סר האמפרי: האם אתה מודאג מהעליה בפשיעה בקרב צעירים ?
ברנרד: כן
סר האמפרי: האם אתה חושב שצעירים יעריכו יותר מנהיגות בחייהם ?
ברנרד: כן
סר האמפרי: האם הם יענו לאתגרים ?
ברנרד: כן
סר האמפרי: האם אתה בעד חוק שירות חובה ?
ברנרד: כן, אולי, כלומר...
סר המפרי: כן או לא ?
ברנרד: כן.
סר המפרי: כמובן, אחרי כל השאלות הקודמות אין מצב שתענה משהו אחר. ואז הם מפרסמים רק את התוצאות לשאלה האחרונה.
ועכשיו נדגים איך הגברת הצעירה תקבל ממך תשובה הפוכה.
"האם אתה מודאג מסכנות המלחמה?"
ברנרד: כן.
סר המפרי: האם אתה מודאג מהגידול בכמות כלי הנשק בידי הציבור?
ברנרד: כן.
סר המפרי: האם יש סכנה במתן נשק לצעירים ובללמד אותם כיצד להרוג?
ברנרד: כן.
סר המפרי: האם אתה חושב שזה שגוי להכריח אנשים להכריח אנשים לשאת נשק בניגוד לרצונם ?
ברנרד: כן.
סר המפרי: האם תתנגד לחוק גיוס חובה?
ברנרד: כן.
סר המפרי: אתה רואה ברננד - אתה המדגם המאוזן המושלם...

כל מי שמכיר ולו מעט את נושא הסקרים יודע שע"י קביעת המדגם, השאלות, והניתוח ניתן בקלות להטות כל סקר לכל כיוון. החבר הסטטיסטיקאי שלי היה נוהג לאמר:"תן לי את תוצאה הרצויה, ואני כבר אבנה את הסקר".

האגודה לזכות הציבור לדעת חשפה והתלוננה על הצגת סקר של טלסקר באולפן שישי לפני כמה חודשים. הסקר נערך ע"י חברת טלסקר, והוזמן ע"י מפלגת קדימה. תוצאותיו - כמה מפתיעה - נעימות מאוד למפלגה. רינה מצליח הציגה את הסקר כאמת לאמיתה - ואמנון אברמוביץ האריך בפרשנות על תוצאותיו, המנדט שהציבור נותן לליבני, וכו וכו. העובדה שהסקר הוזמן ומומן ע"י קדימה הועלמה לחלוטין מהציבור.

מאז מעריב פרסם סקרים רבים של טלסקר. ניחשתם נכון - כולם מחמיאים מאוד לקדימה בצורה משמעותית ביחס לסקרי מכוני המחקר האחרים.
בשבע עיניים לא יודע כמה סקרי טלסקר מאז הוזמנו ומומנו ע"י קדימה, אך הוא כן למד שני דברים בחייו. כשאתה משלם למישהו אתה מקבל תוצאות. וכשמישהו משלם לך הוא הופך ללקוח - והלקוח תמיד צודק.


אברמוביץ, ומצליח - בפעם הבאה נא להוסיף את הכיתוב "בחסות מפלגת קדימה" לדיווח.
ומעריב - במקרה שלכם צריך להוסיף את זה על כל העיתון. אבל על זה, כמו שעופר שלח נוהג לאמר, נדבר כבר בפעם אחרת.


סר המפרי והסקר:

יונית לוי - הסאגה ממשיכה

בפוסט קודם דנו במימיקה הצדקנית שבה יונית לוי מלווה כתבות בנושא הצד הפלסטיני בעזה. מסתבר שהדלת בנושא זה הייתה פתוחה לחלוטין. כ-35,000 גולשים חתמו על עצומה בנושא (העצומה נסגרה כבר) - והכתבות בעניין הוצפו בטוקבקים.

ומה יש לתקשורת לאמר בנדון ? כחזית אחרת התאגדו להם כל אבירי התקשורת להגנתה של יונית.

אריאנה מלמד במאמר טוחן טוענת שהיא "לא מצאה רבב או נטייה פוליטית בהתנהגות של יונית" תוך כדי שירבוב לא ברור של טענות מופרכות על שוביניזם וסמל סקס בדעיכה. לינוי-טוקבק-בר-גפן ייחדה לזה אייטם בתכנית הלינקים שלה כשנחמן-מחלק המים-שי (כן - ההוא מקדימה..) מסביר שהיא בהחלט אמורה להביא את דעתה האישית, ודובר נוסף באייטם טוען שכל היוצאים נגדה הם "ימנים, קיצונים, ומחרחרי מלחמה".

בניגוד לממשלת ישראל שחיכתה 8 שנים התקשורת יודעת שעל כל איום עליה צריך להגיב מייד ובעוצמה - ואל המערכה נשלחו דוברים נוספים. חדשות 10 (אחרי שנהנו יומיים לראות איך צולבים את הצ'ילבה..) הוציאו הודעה רשמית שטוענת שהביקורת על יונית היא "פרץ של שנאה שמלווה בביטויים מעוררי חלחלה". בואללה תרבות העדיפו את התשובה הסאטירית כשהם מציעים את איתמר בן-גביר וגאולה עמיר כמחליפים אפשריים ליונית לוי.

ואם כל זה לא הספיק - נשלף לו גם נשק יום הדין - כוכבי "ארץ נהדרת". בתום מהדורת החדשות המרכזית, ישב באולפן "ארץ נהדרת" איל קיציס כשמאחוריו חלק מכוכבי התכנית מחופשים לחיילים ויחד שרו : "יונית לוי נשמה".

היה מאוד מעניין לראות את כל התגובות השונות (והסותרות..) - החל מ"הכל קשקוש - והיא בכלל נייטרלית" - דרך "זכותה להביע את דעתה ורגשותיה" - וכלה בג'וקר שתמיד עובד "פרץ של שנאה, ימניים קיצוניים, מחרחרי מלחה".

בשבע עיניים תוהה - האם נושאי הדגל של התקשורת הפתוחה לא יודעים לקבל ביקורת ? האם אין צדיק אחד בסדום הטפיחה העצמית שמוכן ולו להרהר באפשרות שיש משהו בביקורת העממית הסוחפת נגד יונית ?

בשבע עיניים התרשם מאוד מהמהלך המתוזמן של גופי התקשורת בנושא, כולל ירי מכלים שונים, הגנה מתואמת, ושימוש בנשק לא קובנציונאלי, ומציע להם להצטרף לחיילים במלחמה בעזה. שם הם יועילו הרבה יותר.

דמעות נסיכת הקרח

השבוע זכינו סוף סוף לראות קצת דמעות ורגש מנסיכת הקרח של ערוץ 2.

לא, זה לא קרה בדיווח על על גראד בבית ספר בב"ש או בגן ילדים באשדוד, ואפילו לא על קטיושה בבית אבות בנהריה. אירועים זניחים כאלה לא מצדיקים רגשות מנסיכתנו. אבל זה בהחלט קרה ובשפע בכל פעם שהוזכר הסבל של תושבי עזה.


כמו בריטואל קבוע אימצה לה יונית לוי את כל טקסי האבל ושאט נפש כאשר נושא זה עלה. בכל פעם כולל הטקס אוסף של מחוות קטנות, מבטים, חצאי משפטים, וכמובן נשיפת האויר המפורסמת בסוף.

עצמו לרגע עיניים - דמיינו את יונית לוי במבט מצטדק/נוזף/מיוסר.
יש לכם את זה ? יופי - עכשיו אפשר לעבור לדיווח.
"ונעבור לעזה" (תחילת מבט מיוסר מאשים) "שם התושבים ממשיכים לסבול" (מבט מיוסר מתגבר) "עד כדי חשש לאסון הומינטרי" (מתחלף למבט מאשים) "דאגה כבדה באו"מ ממצב התושבים" (קול מאט, נוקב)." בתוך כך תמונות קשות היום" (שאיפת אויר, הנמכת סנטר) "של משפחה שנפגעה מפעולת צה"ל" (סיום כתבת הוידאו, אמירת "כן" תוך כדי נשיפת אויר, מבט מיוסר ומוכיח).

בשבע עיניים ממליץ לכל קוראיו: במילה אחת - הצביעו בשלט.

ויונית - התפנתה משרה למגישה בכירה באלג'זירה - את תראי יופי עם רעלה.