מלחמת ההשרדות של ערוץ 10

מהדורת ליל שישי של ערוץ 10 (שלח, דרוקר, והרבה שביעות רצון עצמית) מציגה כתבה על הדיון הציבורי בריאלטי בעקבות האח הגדול.

הכתבה שהייתה אמורה להיות מעניינת ואיכותית , מהר מאוד שינתה את פניה. מה שהתחיל בדיון על תרבות ישראלית ותפקיד הריאלטי, עם צילומים וראיונות מערב המחאה במוזיאון ת"א, מהר מאוד גלש למחוזות ההשרדות. השרדות 2.

מאוסף אזכורים ופריימים של הסדרה עברנו לראיון עם עורך השרדות 2, למסיבת ההשקה של העונה השנייה, ואז להישג העיתונאי הגדול - צוות הכתבה של ערוץ 10 הצליח לחדור לאולפני ערוץ 10 ולספק לנו פריים בודד מהתכנית הראשונה (כן, ניחשתם נכון, בחורה בביקיני...) - הפוליצר בדרך. בסה"כ כחצי מהכתבה היה למעשה פרומו לסדרה המפומפמת.

לפני שסיירת מטכ"ל באה ללמוד על החדירה הנועזת, בשבע עיניים לוקח לעצמו שתי דקות להתעצבן. לא די שהערוצים המסחריים מפירים שוב ושוב את ההתחייבות שלהם, הן בזמני הפרסומות, והן באופי התכניות וההשקעה בהפקות מקור, הם גם משפדים את כבשת התוכן הרש בפרומואים לא ממש מוסוים.

על זה, אפילו הישבן של מרינה לא יכול לכסות.

עד הבחירות זה יעבור ?? נקווה שהרבה לפני....

תוכנית סאטירה פוליטית ממש לפני בחירות היא דבר מאוד רגיש. חברי הפאנל והאורחים נבחרים בקפידה וההפקה (אמורה) להתאמץ רבות לייצר מראית עין של הוגנות.

כל זה נכון עד שמדובר בתכניתו חדשה של ליאור שליין בערוץ 10 "עד הבחירות זה יעבור". שם נדמה כי ההפקה עשתה כל מאמץ כדי לייצר את מראית העין ההפוכה.

אז מה היה לנו ??

פאנל הכולל את גורי אלפי, אורנה בנאי (שאת תמיכתה בקדימה וציפי לבני היא מפרסמת בראש כל חוצות) ויונתן גפן - (שסתם שמאל זה אפילו ימני מדי בשבילו...)

בדיחות שחוקות בעיקר על נתניהו, קצת על ברק והעבודה ודום שתיקה ביחס לליבני וקדימה.

אה כן - הייתה גם אורחת - ציפי לבני - שזכתה ליחס חם ומלקק שהזכיר את התכנית של יאיר לפיד ולא את מה שאמור להיות תכנית סאטירה פוליטית
ציטוט לדוגמא - אורנה בנאי לציפי ליבני (עם מבט מעריץ בעיניים) "כשאת פה אני אופטימית מאוד".

משתתפי הפאנל (ובמיוחד ליאור שליין) שביום יום מפגינים חדות ועוקצנות משעשעת הפכו לנועזים בערך כמו בייגה שוחט עם תרבוש במעגל של דן שילון.

ובקיצור - נתנו סטירה לסאטירה.

פתאום אושרת קוטלר נגד בג"ץ...

דקה לפני שמונה בערב מיישרת אושרת קוטלר מבט אמיץ לאומה ומסבירה כיצד היא בעיקרון בעד שלטון החוק רק לא במקרה זה - שבו בג"ץ טועה לחלוטין ויגרום לנזק קשה למדינה.

במה דברים אמורים?? פדמרן וחבורתו החליטו לעשות צעדה באום אל-פאחם ובג"ץ אישר את הצעדה. אושרת קוטלר מעירה עד כמה יש כאן פוטנציאל אלימות ובג"ץ צריך לשנות את החלטתו השגויה והמסוכנת.

אושרת אלי צודקת בטיעוניה (רעיון הצעדה אכן נשמע הזוי משהו...) אך ממש לא מצליחה לשמור על קו עקבי.

גם באירוע הבית בחברון עומדים זה מול זה אלימות אל מול החלטת בג"ץ ושם היא מעדיפה את החלטת בג"ץ.

יתירה על כן, באירוע דומה להפליא (אך הפוך...) התקיים בת"א לפני מספר חודשים ערב הוקרה למחמד בכרי - בעל עלילת הדם ג'נין ג'נין. גם אירוע זה לווה בהפגנות נגד ובפרצי אלימות קלים בין תומכי בכרי למפגינים. במקרה ההוא - קולה של אושרת קוטלר נדם.

האם בג"ץ ושלטון החוק הוא ערך אמיתי וקבוע או רק קרדום לחפור בו עפ"י אינטרסים מתחלפים ??

נראה שמרת קוטלר בחרה באפשרות האחרונה.